חיים בעיר

הם כאן. בכל מקום, בכל זמן. חיים בלי שתראו, בלי שתשמעו. זה עולם אחר, והוא מאחורי הגב שלכם.פיגוע דקירה ושפני סלע, צבאים חרמנים וסבא עצבני, סבתא שמאכילה ציפורים כדי להתגבר על הבדידות, אקשן בבית קברות, תערוכת צילומי טבע והרבה דם, ברווז נדיר והתאבדות...זה אישי. אנושי. חייתי. את רוב תקופת הנעורים שלו בילה ארז עמיר עם מצלמה ומשקפת באתרי טבע בעיר, בעקבות החיות. בינן לבין התמונות, לבין האנשים, הצטברו חוויות שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. חוויות שעם ובלי פילטרים עולות על הדף ומעוררות קשת רגשות צבעונית, חיה ונושמת. תקריות ביזאריות, אנשים מעניינים, מערכות יחסים, אי הבנות. ככה התחביב הזה מתחבר לכל תחום בלתי צפוי בחיים, מנקודת מבט של נער מתבגר עם אובססיה לחיות ולא מעט בעיות אחרות.