עוד נשימה אחת של אור

אולי את לא צריכה השראה מבחוץ –אולי רק תזכורת רכה למה שכבר חי בתוכך.זה ספר שמזכיר.מחזיר אותך, לאט, בעדינות, למה שתמיד היה שם – גם אם נשכח.צעדים שקטים בתוך היומיום,רגעים קטנים, תנועות עדינות. הוא נכתב מתוך תנועה פנימית,שמהלכת בין שכבות של חיים –מהשגרה ומהשבר, דרך חסדים קטנים,מכתבים שנכתבו למה שלא העז לבקש,ורגעים שקופים שהחזיקו אותך בדיוק כשמשהו ביקש לעצור. לצידם נשמעים גם קולות של נשים מן התנ"ך –לא כדמויות רחוקות, אלא כעוגן חי לתנועות הלב של היום.זיכרון נשי עתיק שפוגש את השבר, והופך אותו לשער. תמצאי כאן עוגן שקט למקומות שעייפו מלהסביר,ושער פתוח למרחבים שזוכרים את מה שנשכח. זה לא ספר של תשובות.אלא קול שנאמר איתך,שמזכיר שיש יופי בפשוט.שיש נשמה בתוך היומיומי.ושיש דרך – גם כשעוד לא נראה אף צעד.