מחשבות על הדמוקרטיה בצרפת

בנימין זאב הרצל (1904-1860) מוכר לכל ישראלי כחוזה המדינה, מייסד התנועה הציונית, שהיה גם מחזאי, סופר ועיתונאי בולט בתקופתו. אולם הגותו המדינית הכללית שמעבר להקשר הציוני, כמעט אינה מוכרת. מחשבות על הדמוקרטיה בצרפת מכנס 31 ממאמריו של הרצל מהשנים 1895-1891, שבהן שימש כתב בפריז של העיתון הווינאי המוביל נוֹיֶה פְרַיֶה פְּרֶסֶה. המאמרים המכונסים בספר זה, מציגים בפני הקורא הישראלי ממד בהגותו של הרצל שכמעט אינו מוכר: מחשבתו המדינית הנוגעת ליסודות החברה, הממשל והמשטר. פרקי הספר מספקים העמקה בתיאוריות שונות הנוגעות ליסוד הקהילה המדינית ולמבנה החוקתי והמשטרי המועיל ביותר. נקודת המבט של הרצל, אשר עוסק בממד הרעיוני כפי שהוא מתבטא בפוליטיקה המעשית, דומה מאוד לזו של הוגים קלאסיים כגון אדמנד ברק ואלקסיס דה-טוקוויל. מחשבות אלה שימשו, בין היתר, תשתית רעיונית לפעילותו הציונית של הרצל, ורעיונותיו של חוזה המדינה, העוסקים ביסודה של החברה המדינית ובמחשבה החוקתית ובעיקר בסוגיות הנוגעות לממשל של נציגים ולדמוקרטיה המודרנית, יכולים לתרום רבות לדיון המתקיים היום בישראל בסוגיות משטריות וחוקתיות. "במאמרים המכונסים בספר זה הניח הרצל לראשונה את תפיסתו למרכיבים התיאורטיים של הפילוסופיה המדינית השמרנית. מדובר במסמך רעיוני תשתיתי המציע ביקורת על האמנה החברתית של הליברליזם. על תשתית רעיונית זו הסתמך הרצל בבניית התנועה הציונית וחזון המדינה היהודית. ספר זה הוא בבחינת אוצר הגותי בלום לכל מי שמבקש להעמיק את היכרותו עם יסודות המחשבה הפוליטית של חוזה המדינה בפרט ועם עקרונות המחשבה המדינית בכלל". (ד"ר יורם חזוני)