בראי אריאל

"במידה רבה במלחמת העצמאות, שאין עוררין שהיא מלחמת אין ברירה, הכוחות ידעו שאין עוד מלבדם, שאין יכולת להכיל הפסד או כישלון ושעליהם להיות מדויקים, נחרצים ובעיקר טובים יותר מכוחות צבאות ערב העדיפים עליהם, ומכאן בעיניי טמון מדד ההצלחה בניצחונם קטנים מול גדולים" מתוך נאומו של רב סרן אריאל בן משה הי"ד בהיותו מצטיין המלט"ק (תואר ראשון במסגרת צבאית) בנה השני, רב סרן אריאל בן משה הי"ד, קצין בסיירת מטכ"ל, נפל בשבעה באוקטובר בקרב בקיבוץ רעים, והותיר אחריו הורים, אישה וחמישה אחים. בכתיבה חשופה מאוד, "מתחת למייקאפ", מדברת גלית בכנות לב אל בנה, אהוב נפשה, ובה בעת גם על עצמה. היא שבה במחשבותיה אל זיכרונות מהעבר ואל תקופת האבל הראשונה, מתארת חיכוכים בינאישיים שנקלעה אליהם, ומישירה מבט אל העתיד – בלעדיו. זהו ספר יוצא דופן על אהבת אם שכולה לבנה, גיבור ישראל, שחונך להיות לוחם כמו מרדכי אנילביץ', אריק שרון וגיבורי העם העברי המתחדש; שנפל כשהוא מגן בגופו על אזרחי המדינה, בדיוק כפי שציפתה ממנו. זה סיפורה של גלית, שאינה מתפשרת על עקרונותיה מול סביבתה הקרובה; שאינה מסתירה גם צדדים יפים פחות, שלא נהוג לדבר עליהם בקול רם, ונלווים לחוויית האובדן. הספר מתאר בגילוי לב את התמודדותה של האם עם ההשלכות הכואבות של התפרקות התא המשפחתי, כפי שהיה, ואת מאבקה העיקש על שימורו בצורתו החדשה, למרות הכול. גלית ולדמן היא תושבת מעלות מזה שלושים שנה, ומצדיעה לתושבי הפריפריה באשר הם.