לא בשביל משהו

מתוך הקדמתו של טינו מושקוביץ לסיפור: הסיפור של גליה ברס הוא המשך ישיר למסורת המודרניסטית התובענית של זרם התודעה; במיומנות וביטחון גליה מובילה את הנוסח הישר אל שנות העשרים של המאה העשרים ואחת. יש כאן תפישה חדה של המצב האנושי הנוירוטי והמעורער, הבלטה נבונה של ניואנסים ופרטים קטנים, חשיפה מדויקת של הספציפיות הפסיכולוגית האופיינית לזמן הזה, וביצוע נקי ומהודק