הרב ליאו בק: ייעוד דתי בעת סערה

הרב, המחנך, האינטלקטואל ומנהיג הקהילה ליאו בק (1873-1956), היה אחת הדמויות היהודיות החשובות ביותר בגרמניה ערב השואה. הוא שירת כרב בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה, אך במשך השנים הפך מפטריוט גרמני לאוה ד המפעל הציוני. הוא היה רועה רוחני מסור לקהילתו בגרמניה, וגם לאחר גירושו לגטו טרזיינשטט מילא שם תפקיד של מורה לאסירים היהודים והיה מקור לנחמה עבורם. בהסתמך על מגוון רחב של מקורות, בייחוד על כתבי בק עצמו, מגולל מיכאל מאיר את סיפור חייו של אחד מההוגים היהודים הדתיים המשמעותיים ביותר במאה העשרים. בכתיבתו הוא מדגיש את פועלו הכפול של בק – הן כאיש רוח המפציר באדם לממש את צלם האלוהים שבו ולהיענות לתביעת הצו המוסרי, והן כמנהיג אמיץ של קהילתו החיה בצל המשטר הנאצי. מיכאל מאיר הוא פרופסור אמריטוס לתולדות עם ישראל בקתדרה ע”ש אדולף אוקס בהיברו יוניון קולג’ בסינסינטי. הוא מחברם של מעל מאתיים מאמרים וספרים רבים, בהם ”יהדות בתוך המודרניות: חיבורים על ההיסטוריה והדת היהודית”, ואף שימש עורך סדרת ארבעת הכרכים ”תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה”.