קלוד הקיפוד

דליה יהודה־מויאל, יהודה מויאל דליה

starstarstarstarstar

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, כָּךְ פִּתְאוֹם, צָצָה לָהּ בְּעָיָה וְצָרִיךְ פִּתְרוֹן. הַמַּסָּע בְּעִקְּבוֹתָיו מִסְתַּיֵּם בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְחִיל... אָנוּ מְלַוִּים אֶת קְלוֹד הַקִּפּוֹד בְּחִפּ וּשָׂיו אַחַר בַּיִת חַם וְנָעִים, בּוֹ יוּכַל לִישׁוֹן בְּשַׁלְוָה. זֶהוּ סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמַחְכִּים, וּמוּסַר-הַשְׂכֵּל בּוֹ טָמוּן לִקְטַנִּים וְגַם לִגְדוֹלִים!