שדון פיצי פצפון

הַשֵּׁדוֹן בַּקֻּמְקוּם רַק רָצָה לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה בַּחַוָּה. אֲבָל יוֹם אֶחָד הַדּוֹד משֶׁה הֶחְלִיט לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה. וְאָז גַּם אִשְׁתּוֹ רָצְתָה. וְהַחֲתוּלָה שֶׁנִּתְקְעָה עַל הָעֵץ. וְהַכַּבָּאִים שֶׁהִצִּילוּ אוֹתָהּ... כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִשְׁאָלוֹת, אֲבָל מִי יַגְשִׁים אֶת הַמִּשְׁאָלָה שֶׁל שֵׁדוֹן? ג'וּלְיָה דוֹנַלְדְסוֹן (טְרוֹפוֹתִי, לַקּוֹף יֵשׁ בְּעָיָה, טְרֶמְפְּ עַל מַטְאֲטֵא, זוֹג וְעוֹד) אוֹהֶבֶת לְטַיֵּל עִם בַּעֲלָהּ עַל חוֹף הַיָּם. אוּלַי יוֹם אֶחָד הֵם יִמְצְאוּ שָׁם שֵׁדוֹן בְּקֻמְקוּם. אָנָה קָארִי גָּדְלָה בְּחַוָּה בְּאִירְלַנְד, וְחוֹשֶׁבֶת שֶׁטְּרַקְטוֹר הוּא מִשְׁאָלָה מְצֻיֶּנֶת, אֲבָל לֹא בָּטוּחַ שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא תְּבַקֵּשׁ מִשֵּׁדוֹן