נודד לזמנים אחרים

"שקעתי כמעט לחלוטין בלימוד העת העתיקה, בין היתר מכיוון שהעידן שאני חי בו תמיד עורר בי שאט נפש. סלידתי ממנו גדולה כל כך, עד שלולא אהבתי לקרובַי עמדה מנגד, הייתי מעדיף להיוולד בכל עידן אחר ולשכוח את ימינו אלה. ברוחי נדדתי תמיד לזמנים אחרים". (פטררקה, המכתב אל הדורות הבאים) ספר זה הוא מבחר מקיף ומייצג, בתרגום ראשון לעברית, של כתבי פרנצ'סקו פטררקה (1374-1304), "אבי ההומניזם" האירופי ומהמבשרים החשובים של הרנסנס האיטלקי. בכתבים אלו ניסה פטררקה להחיות את סגנונות הכתיבה שהיו מקובלים בעולם העתיק ובכך לכונן מחדש את האידיאלים האסתטיים, האתיים, החינוכיים והפוליטיים של אותו עולם אבוד בעיניו. בין היתר החיה בכתביו את תחומי הידע העתיקים הידועים כ"מדעי האדם" – הספרות, ההיסטוריה, הרטוריקה והפילוסופיה של המוסר – שבהם ראה את הבסיס לאנושיות ולתרבות האנושית. כך קרא תיגר על הדגש הנוצרי על ביטול העולם הארצי, וקידם אידיאלים קלאסיים של שליטה עצמית ויציבות רגשית. המבחר כולל כמה ממכתביו האישיים הידועים של פטררקה, ובהם צמד האיגרות לנואם והפילוסוף הרומי קיקרו; דיאלוג תרפויטי-אוטוביוגרפי שניהל עם אביו הרוחני אוגוסטינוס הקדוש, ובו אִתגר את תמונת העולם הדתית הנוקשה של בן-שיחו; כְּתב תוכחה שבו יצא נגד הפילוסופיה האריסטוטלית הדומיננטית בזמנו וטען לעליונות הרטוריקה הקלאסית על הפילוסופיה; נובלה שבה הציג את גרסתו לסיפור החותם של דקאמרון מאת ידידו ג'ובאני בוקאצ'ו; ומבחר מן השירה הלטינית שלו, שבאמצעותה ניסה לשחזר את שירתו של המשורר הרומי הגדול ורגיליוס. באמצעות היצירות הללו אִפשר פטררקה את צמיחתה של תרבות חילונית חדשה על סף העת המודרנית, תרבות המציבה במוקד את האדם והעולם הזה, והניח את היסודות להתפרצות היצירתית הגדולה של הרנסנס האיטלקי. עורך הספר, פרופ' גור זק, הוא מרצה בחוגים לספרות כללית והשוואתית וללימודים רומאניים באוניברסיטה העברית בירושלים. נוסף לזק תרגמו את היצירות פרופ' עמינדב דיקמן המנוח, מבכירי מתרגמי השירה מהשפות הקלאסיות לעברית; אברהם ארואטי, מתרגמן של יצירות רבות מיוונית ומלטינית, וביניהן האפוס ארגונאוטיקה של אפולוניוס איש רודוס – תרגום שעליו זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת 2018; החוקר והמתרגם ד"ר נתן רון, שתרגם בין היתר את השבח לטיפשות של ארסמוס איש רוטרדם ואת מכתבי אנשים חשוכים של אולריך פון הוטן. פרנצ'סקו פטררקה (1374-1304), משורר, פילוסוף והוגה דעות איטלקי, נחשב "לאבי ההומניזם" האירופי. בין היתר כתב את הקנצוניירה, אוסף שירת האהבה המשפיע בספרות המערב, וחיבורים רבים בלטינית שבהם החיה את התרבות הקלאסית הגדולה של יוון ורומא. בכתביו ובפועלו הניח את היסודות לרנסנס האיטלקי ובמידה רבה – לתרבות ולמחשבה המודרנית באופן כללי. על העטיפה: דיוקן פטררקה (איטליה, המאה השש-עשרה)