על הידידות : [לאיליוס על הידידות]

"רבות אפוא וגדולות עד מאוד ברכותיה של הידידות, אך זו בוודאי עולה על כולן, שהיא מאירה את העתיד באור תקווה טובה ואינה מניחה לרוח האדם כי תיחלש או תיפול. הרי המתבונן בידיד אמת כאילו מתבונן במעין בבואה של עצמו. ומכאן נובע כי ידידים, אף שיֵעדרו, הריהם כנוכחים, אף שיֵדעו מחסור, בכל זאת יש להם שפע, ואם יֵחָלשו הריהם כחזקים וכן, הגם שיקשה לומר זאת, אפילו הלכו לעולמם, עודם בחיים; מה רענן זכרם שנותר אצל ידידיהם, מה רב כבודם, מה עמוקה הערגה אליהם... אך אם תיטול מן העולם את קשר הרצון הטוב, אזי שום בית ושום עיר לא יוכלו לעמוד על תִלם..." (106¬-43 לפנה"ס), מגדולי אנשי הרוח בכל הזמנים, החל את דרכו כעורך דין מצליח. אף שלא היה ממעמד האצולה, עלה בידו להתקדם במסלול המשרות הציבוריות עד שהיה לקונסול בשנת 63. שנות חייו חופפות למעשה לשנות גסיסתה של הרפובליקה הרומית. קיקרו היה גדול נואמיה של רומא וככזה שימש מופת לאיש משכיל ורחב אופקים וכתביו מצטיינים בסגנונם הבהיר והפשוט.תרגום זה מצטרף אל תרגומיו האחרים של אברהם ארואטי מן הפילוסופיה היוונית והרומית, שראו אור בסדרת "זמן לפילוסופיה" בשנים האחרונות וזכו להערכה רבה: "על החיים המאושרים" מאת לוקיוס אנאיוס סנקה; "על שלוות הנפש" מאת פלוטרכוס; "המדריך" מאת אפיקטטוס; "מחשבות לעצמי" מאת מרקוס אורליוס.כן ראו אור בסדרה "זמן לפילוסופיה" חיבורו של סנקה "על קוצר החיים" בתרגומה של נאוה כהן ו"אִמרות היסוד על האושר וההנאות האמיתיות" מאת אפיקורוס בתרגומו של יוסף צ' ליברזון. כל ספרי הסדרה – בסיוע המפעל לתרגום ספרות מופת / מרכז הספר והספריות בישראל.