חמי החמור שנעלב

מֶלֶךְ הַחַיּוֹת חוֹגֵג יוֹם הֻלֶּדֶת בִּמְסִבָּה עֲנָקִית, אוּלָם חֵמִי הַחֲמוֹר אֵינוֹ מְקַבֵּל הַזְמָנָה לַמְּסִבָּה. הוּא נֶעֱלַב עַד מְאוֹד וּמַחֲלִיט לִנְקֹם. כֵּיצַד נָקַם חֵמִי הַחֲמוֹר? וְהַאִם הִגִּיעַ בַּסּוֹף לַמְּסִבָּה? הַסֵּפֶר עוֹסֵק בְּהִתְמוֹדְדוּת יְלָדִים עִם עֶלְבּוֹן וּדְחִיָּה, וּבָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הַסְּבִיבָה עֲסוּקָה בְּעִנְיָנֶיהָ בְּלִי לְהַבְחִין בְּזֶה שֶׁנֶּעֱלַב – סִיטוּאַצְיָה אֱנוֹשִׁית שְׁכִיחָה לְמַדַּי, אוּלָם בְּסִפּוּרֵנוּ הִיא מִתְרַחֶשֶׁת בְּעוֹלַם בַּעֲלֵי הַחַיִּים. חֲרוּזִים נִפְלָאִים וְהוּמוֹר מְשֻׁבָּח, רוֹקְמִים יַחְדָּיו סִפּוּר שֶׁנּוֹגֵעַ בִּרְגִישׁוּת בְּכָל יֶלֶד, וּמְאַפְשֵׁר לוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַצָּב מִזָּוִיּוֹת אֲחֵרוֹת.