האסלה והאסלונית

הַסִּפּוּר לוֹקֵחַ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלָּכֶם, בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, לְסִיּוּר מֻדְרָךְ, בָּטוּחַ, מְסַקְרֵן וִידִידוּתִי בֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת הַמֻּכָּר וְהַכִּמְעַט יָדוּעַ; מַעֲבָר בֵּין חֲדָרִים וְסִקּוּר מֻשְׂכָּל שֶׁל חֲפָצִים הַנִּמְצָאִים בְּכָל חֶדֶר, עַד הַכְּנִיסָה לַחֶדֶר הֶחָדָשׁ שֶׁעַד הַיּוֹם הָיָה בְּשִׁמּוּשׁ שֶׁל מְבֻגָּרִים בִּלְבַד. הַהֶכֵּרוּת עִם חֲדַר הַשֵּׁרוּתִים מַגִּיעָה כְּעֵזֶר בְּתַהֲלִיךְ הֶרְגֵּלֵי הַנִּקָּיוֹן שֶׁל יַלְדְּכֶם, וְלָכֶם הַהוֹרִים, לְעֵזֶר בְּהַכְנָסַת יַלְדְּכֶם לְעוֹד שָׁלָב בַּחַיִּים: שְׁלַב הַפְּרֵדָה מִטִּיטוּל, שֶׁהוּא צַעַד נוֹסָף לַהִתְבַּגְּרוּת.