השיר של לולה

לְלוֹלָה יֵשׁ: צַוָאר עָבֶה, שִׁנַּיִם חַדּוֹת, רַגְלַיִם קְצָרוֹת, יָדַיִם אֲרֻכּוֹת וּפַרְוָה קוֹצָנִית מְנֻקֶּדֶת. כָּל הַחַיּוֹת בּוֹרְחוֹת מִפָּנֶיהָ. אַל תִּבָּהֲלוּ, מְנַסָּה לוֹלָה לִקְרוֹא אַחֲרֵיהֶן, אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה יוֹצֵא לָהּ צְחוֹק מַפְחִיד, צְחוֹק שֶׁל צְבוֹעָה. הַאִם לוֹלָה תַּצְלִיחַ אֵי פַּעַם לִמְצוֹא חֲבֵרִים? פְּגִישָׁה מַפְתִּיעָה וְשִׁיר מְשַׁנִִּים אֶת חַיֶּיהָ. אוֹרִית בֶּרְגְמַן, סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת, חַיָּה עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ בְּתֵל־אָבִיב. סִפְרָהּ שַׁבְּתָאי מִסְכֵּן זָכָה לְשִׁבְחֵי הַמְּבַקְּרִים וְעֻבַּד לְהַצָּג ַת יְלָדִים.