מרדף כאושר

צילום:Kelsey Ray ארנסט המינגוויי הוספה למעקב ארנסט מילר הֶמינגוויי (באנגלית: Ernest Miller Hemingway; ‏21 ביולי 1899 - 2 ביולי 1961) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. סגנונו הספרותי הייחודי, המאופיין בשפה תמציתית ובמשפטים דקלרטיביים קצרים, השפיע רבות על הפרוזה במאה ה-20, וכמה מספריו נחשבים כיום ליצירות מופת. המינגוויי זכה בפרס פוליצר בשנת 1953 על ספרו "הזקן והים", ובפרס נובל לספרות בשנת 1954. סגנונו הספרותי של המינגוויי מתאפיין במשפטים קצרים ודקלרטיביים, תיאורים קונקרטיים והשמטה מכוונת של פרטים במטרה לאפשר לקורא להשלים את הפערים במידע בעצמו, ובאופן כזה "לערב" אותו בסיפור. בספרו מוות אחר הצהריים כתב המינגוויי: "הוד התנועה של הקרחון נובעת מכך שרק שמינית ממנו נמצאת מעל המים". בספרו חגיגה נודדת מתאר המינגוויי כיצד כאשר שהה בפריז הבין כי "ניתן להשמיט כמעט כל פרט בסיפור, כל עוד אתה עושה זאת במודע". סיפור לא מוכר של ארנסט המינגוויי, המשחזר מסע דיג אחרי מרלין ענקי, המהדהד את עלילת "הזקן והים", מתפרסם עכשיו לראשונה. "מרדף כאושר" עוקב אחרי המספר במסע דיג אחר "המרלין הגדול ביותר שאי פעם שחה באוקיינוס". יום אחד שבו "המים היו כל כך צלולים וכל כך קרובים שיכולת לראות את השרטונים שבפתח המפרץ עד לעומק של עשרים מטרים", הוא וחבריו מצליחים לתפוס מרלין בחכה – אבל המסע, בסופו של דבר, אינו עולה יפה כפי שהם קיוו. נכדו של הסופר, שון המינגוויי, מספר שנתקל בכתב היד כשעבד על אוסף המינגוויי בספרייה והמוזיאון על שם ג'ון פ. קנדי בבוסטון, ארצות הברית. "איני יודע מדוע הסיפור הזה קיבל תשומת לב מעטה כל כך, זהו אחד היהלומים בחומר שטרם ראה אור." צילום:Kelsey Ray ארנסט המינגוויי הוספה למעקב ארנסט מילר הֶמינגוויי (באנגלית: Ernest Miller Hemingway; ‏21 ביולי 1899 - 2 ביולי 1961) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. סגנונו הספרותי הייחודי, המאופיין בשפה תמציתית ובמשפטים דקלרטיביים קצרים, השפיע רבות על הפרוזה במאה ה-20, וכמה מספריו נחשבים כיום ליצירות מופת. המינגוויי זכה בפרס פוליצר בשנת 1953 על ספרו "הזקן והים", ובפרס נובל לספרות בשנת 1954. סגנונו הספרותי של המינגוויי מתאפיין במשפטים קצרים ודקלרטיביים, תיאורים קונקרטיים והשמטה מכוונת של פרטים במטרה לאפשר לקורא להשלים את הפערים במידע בעצמו, ובאופן כזה "לערב" אותו בסיפור. בספרו מוות אחר הצהריים כתב המינגוויי: "הוד התנועה של הקרחון נובעת מכך שרק שמינית ממנו נמצאת מעל המים". בספרו חגיגה נודדת מתאר המינגוויי כיצד כאשר שהה בפריז הבין כי "ניתן להשמיט כמעט כל פרט בסיפור, כל עוד אתה עושה זאת במודע".