עשר עצב

בעיה מיוחדת במינה מהווה דרך כתיבתה של א. די, המצטיינת באותו טשטוש-תחומים הבולט בנושאיה. היא גילתה חוסר-התחשבות מוחלט בכל הנוגע לכללי הכתיבה המקובלים. כל אשר חצץ בינה לבין דקות ההבעה הנכספת, כאילו לא היה, והדברים אמורים אף לגבי כללי דקדוק, לא כל שכן לגבי פיסוק, מקצב ועיקר — חריזה. מובן שרות זו בדרך הכתיבה, הנלוות לחרות אינטלקטואלית — אימא-ג'יסטית מיוחדת במינה, היוותה קושי ניכר לגבי התרגום. מטרתי העיקרית היתה למסור את השירים כתוכם וכרוחם, ולדייק ככל הניתן במשקל ובחריזה, תוך תשומת-לב מיוחדת לצד המוזיקלי, הנראה לי כגורם בעל חשיבות ראשונית בכל שירה. לעתים ישנם בשירים שינויים פתאומיים במקצב (כגון בשיר "בשעות מנחה בחורף" במדור "טבע",) ובמדת והאפשר ניסיתי לשמור על כך אף בעת התרגום. פעמים היה מן ההכרח לשנות מן הדיוק המלולי שבתוכו, כדי לשמור על רוח השיר, שלא תאבד בשל ההעברה לשפה זרה.

המדובב בעיקר בשיר "שעת רוממות צופה לכול", במדור "זמן ונצח". בשיר זה מופיע המוות כעליונה בהיררכיה של דרגות (האופיינית מאוד לדרך ראייתה של א. די.) בבית האחרון מופיע מגן או שלט המכריז על סמל המשפחה — מעין "תואר"; אך כיון שבעברית אין קיום לתארי-אצולה כסמלים דרגות של כבוד, אלא ליוחסי-אבות, בחרתי להביא שם "יוחס-אבות". בבית הראשון נאמר במקור "שעת-ערבית מצונפת", והכוונה למצנפת שחובש הבישוף (או, אצלנו, הכוהן הגדול), לציין מעמדו הרם והקדוש. הבאתי, איפוא, את התכונה העיקרית שמאחורי המצנפת — קדושתה, להיות ממלאת מקומה בתרגום העברי. הערה "מלולית" נוספת — לגבי השיר "הנפש חברתה תבור", במדור "חיים". במקור מופיע המושג האמריקני "הרוב האלוהי", המציין רוב נבחר, המכריע את הכף (בפוליטיקה, דרך משל). נדמה לי ש"המותרו האלוהי", המופיע בתרגום העברי, מתקרב להבעת מושג הקהל הנבחר, ועם זאת — אין הוא חסר משמעות אף בעברית.

המבחר המצומצם שבספר זה הוא, ככל מבחר, אישי בעיקרו, אולם השתדלתי שלא לקפח אף את השירים הידועים ביותר, המופיעים ברוב האנתולוגיות, כדי שתהיה דמותה של א. די. העולה מן השירים שלם ככל האפשר. השירים תורגמו לפי המקור שבספרו של תומס. ה. ג'ונסון, "כל שירי א. די.", הוצאת ליטל, בראון ושות' בוסטון-טורונטו, 1960. בשל קשיי הסגנון המרובים, עוותו השירים ושונה במרוצת השנים בהוצאות השונות, וספרו של ג'ונסון הגיע עתה לשחזור שלם ככל האפשר של הנוסח המקורי. עם זאת, לא תמיד הוספתי קטעים שנשמטו מן השירים, ומופיעים רק בספרו של ג'ונסון, משום שנראה היה לי, כי לעתים יש טעם בגרסאות המאוחרות, לא כל שכן שאין המבחר העברי שייך לתחומו של מדע חקר הספרות.

ולסיום, חובה נעימה היא לי להביע בזאת את תודת ההוצאה ותודתי לד"ר שלום כהן, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, על הערותיו.

אני תקוה שלקט זה יסייע — ולו במעט — להחזיר לקורא העברי את האהבה לשירי א. די, המקננת בי זה שנים רבות.

אליעזרה איג