חלומו של סקיפיו

צילום:Gunnar Bach Pedersen מרקוס טוליוס קיקרו הוספה למעקב מרקוס טוליוס קיקרו (קרוי בעברית גם "ציצרו"‏ או "ציצרון", בלטינית: Marcus Tullius Cicero‏; 3 בינואר 106 לפנה"ס - 7 בדצמבר 43 לפנה"ס)נולד בשנת 106 לפנה"ס ונרצח על ידי קלגסיו של אנטוניוס בדצמבר שנת 43 לפנה"ס. הוא החל את דרכו כפרקליט מצליח ואף שלא היה ממעמד האצולה, אלא ממעמד הפרשים, עלה בידו להתקדם במסלול המשרות הציבוריות עד שהיה לקונסול והוא בן 42 – הגיל המוקדם ביותר למועמדות לקונסולאט. קיקרו נחשב לגדול נואמיה של רומא, וכתביו מצטיינים בסגנונם הבהיר והפשוט; אף במשפטיו הנפתלים ביותר לא נעדרת עקיבות טיעוניו והגיון הדברים נהיר לקורא. כנואם, שימש קיקרו מופת לאיש משכיל ורחב אופקים, שכל כולו נתון ללימוד וקריאה מתמשכים, בעיקר בכתבי הפילוסופים היווניים. כך יכול הוא לתבל את נאומיו ולתת לטיעוניו משנה תוקף בהסתמך על מעשיהם ודבריהם של אנשי שם מן העבר. יכולתו להיות שנון, עוקצני ואירוני ובה בעת גם לדבר על לב שומעיו ולפנות לרגשותיהם קנתה לו תהילת עולם כפרקליט וכנואם. שני ספרים נוספים משלו ראו אור בנהר ספרים, אף הם בתרגומו המוער של אברהם ארואטי: על הזקנה ועל הידידות. "שים לב והסר פחדיך, סקיפיו, ואת אשר אומר לך, נצור בזכרונך!" חלומו של סקיפיו הוא השם שנתייחד לחטיבה החותמת את הדיאלוג הפילוסופי־פוליטי הגדול על המדינה מאת מרקוס טוליוס קיקרו (106–43 לפנה"ס). בחלומו נחשף סקיפיו הצעיר לחיי הנצח של הנפש, הוא משקיף על היקום כולו, לומד את רזיו ומבין אל נכון, שקיומנו בעולם זה הוא בר חלוף ודל משמעות; כל גמול ותהילה עלי אדמות סופם לכלות ועל כן הרדיפה אחריהם היא דבר בטל ומשחית את הנפש. אך יש דברים טובים בחיינו שאפשר לבקשם: הגות פילוסופית וטיפוח המידות הטובות, לחיות חיי צדק ולעמול למען הכלל והמדינה. בפרדוקסים של הסטואים מציג בפנינו קיקרו שישה עקרונות יסוד באתיקה הסטואית ומסבירם באמצעות דוגמאות מתולדותיה של רומא. חיבור קצר זה יש בו כדי להיטיב את דרכינו ולהעצים את אושרו של כל אדם. "אין איש יכול שלא להיות מאושר מכול אם די לו לגמרי בעצמו ואם הוא שם את כל נכסיו בתוכו הוא. מי שכל תקוותו, מחשבתו והגיגיו תלויים בַּמזל, אין לו שום דבר ודאי, שום דבר שלגביו יהיה בטוח, כי יישאר לצדו יום אחד." "ברגיל מכנים את נפשו של אדם עשירה, לא את כספתו. הגם שזו האחרונה תהיה מלאה, כל עוד אראה שאתה ריק, לא אחשיבך עשיר. והרי על סמך מה שמספיק לכל איש ואיש אומדים בני האדם את מידת עושרו." חלומו של סקיפיו ופרדוקסים של הסטואים מצטרפים לשלושה חיבורים נוספים מפרי עטו של קיקרו שראו אור בסדרת "זמן לפילוסופיה" בהוצאת נהר ספרים: על הידידות, על הזקנה ועל המוות (שיחות בטוסקולום ספר א), אף הם בתרגומו של אברהם ארואטי. צילום:Gunnar Bach Pedersen מרקוס טוליוס קיקרו הוספה למעקב מרקוס טוליוס קיקרו (קרוי בעברית גם "ציצרו"‏ או "ציצרון", בלטינית: Marcus Tullius Cicero‏; 3 בינואר 106 לפנה"ס - 7 בדצמבר 43 לפנה"ס)נולד בשנת 106 לפנה"ס ונרצח על ידי קלגסיו של אנטוניוס בדצמבר שנת 43 לפנה"ס. הוא החל את דרכו כפרקליט מצליח ואף שלא היה ממעמד האצולה, אלא ממעמד הפרשים, עלה בידו להתקדם במסלול המשרות הציבוריות עד שהיה לקונסול והוא בן 42 – הגיל המוקדם ביותר למועמדות לקונסולאט. קיקרו נחשב לגדול נואמיה של רומא, וכתביו מצטיינים בסגנונם הבהיר והפשוט; אף במשפטיו הנפתלים ביותר לא נעדרת עקיבות טיעוניו והגיון הדברים נהיר לקורא. כנואם, שימש קיקרו מופת לאיש משכיל ורחב אופקים, שכל כולו נתון ללימוד וקריאה מתמשכים, בעיקר בכתבי הפילוסופים היווניים. כך יכול הוא לתבל את נאומיו ולתת לטיעוניו משנה תוקף בהסתמך על מעשיהם ודבריהם של אנשי שם מן העבר. יכולתו להיות שנון, עוקצני ואירוני ובה בעת גם לדבר על לב שומעיו ולפנות לרגשותיהם קנתה לו תהילת עולם כפרקליט וכנואם. שני ספרים נוספים משלו ראו אור בנהר ספרים, אף הם בתרגומו המוער של אברהם ארואטי: על הזקנה ועל הידידות.