יחפים בחול

עַל הַחוֹלוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם קָמָה הָעִיר תֵּל אָבִיב נִפְגָּשִׁים שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הֵם מוּזָרִים זֶה לָזֶה, לְבוּשִׁים לְגַמְרֵי אַחֶרֶת, וּבְוַדַּאי מְדַבְּרִים שָׂפָה שׁוֹנָה. אֲבָל לְמַרְבֵּה הַ פֶּלֶא יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים מְשֻׁתָּפִים שֶׁתֶּכֶף וּמִיָּד מִתְגַּלִּים לָהֶם. הָאֶחָד — שְׁנֵיהֶם יְחֵפִים. וּמַהוּ הַשֵּׁנִי? חַוָּה דִּיבוֹן הִיא תַּסְרִיטָאִית, יוֹצֶרֶת סִדְרַת הַדְּרָמָה “סְרוּגִים״ וְכַלַּת פְּרַס הָאָקָדֶמְיָה לְטֵלֵוִיזְיָה. אֶת יְחֵפִים בַּחוֹל, סִפּוּר עַל חֲלוֹם שֶׁנִּרְקַם בִּשְׁנֵי קַצְווֹת תֵּבֵל וְעַל הַגְשָׁמָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּתְבָה עַל בְּסִיס סִפּוּר אֲמִתִּי שֶׁקָּרְאָה בָּעִתּוֹן. רוֹתֶם טֶפְּלוֹ הִיא מְאַיֶּרֶת סִפְרֵי יְלָדִים וְעִתּוֹנִים בָּאָרֶץ וּבְחוּ”ל.