
איה שור
שני אחים מטפלים באביהם ההולך ומתפורר. מנורה מתנפצת יוצרת נהר אור; ציפור שלא עף פורש כנפיים; פיזיקאית במשא ומתן עם השמש. והחושך, בהתמדה, גובר. הוא סיפור על פחד ועל הכרה במציאות, על קרבה ומרחק, על דברים שאי-אפשר לשנות ועל מה שאסור לקבל; על נהר של כוונות טובות שמציף את הבית ומאיים להטביע; סיפור אמיתי שהוטבל בדמיון, על אדם שהולך לאיבוד בתוך עצמו. איה שור היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל. הספר זכה בפרס יוסי שטרן להישגים גבוהים באיור, 2024. לקריאה נוספת: איה שור: "לא יכולתי לצייר את המוות של אבא שלי", עלמא אליוט הופמן, הארץ, 2024
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
ספרים דומים
היה הראשון לכתוב ביקורת