מחווה לקטלוניה

"דומה שבכתיבת מלחמת האזרחים בברצלונה נמנע ג'ורג' אורוול במפגן מכל ממד של כתיבה ספרותית המתנשאת מעל לעובדות היבשות כנתינתן. הוא בא לספרד להילחם, לספוג רשמים, להתעשר בנושאים לכתיבה, אך יצא ממנה כתור שליח שהופקדה בידיו מלאכת סיפור האמת. לכן מחווה לקטלוניה הוא מעל לכול כתב עדות של צופה המספר את שראו עיניו. הוא אינו מתיימר לספר את כל האמת, ואף אינו טוען כי הסיפור שהוא מגולל הוא הגרסה האחת והיחידה לאירועי ספרד. הוא מודע לזווית המבט האפשרית האחרת, אך מבקש להעלות את תרומתו למאבק על האמת של מלחמת האזרחים בספרד." (מתוך "אחרית דבר" לספר).

לימים, לאחר מלחמת העולם השנייה, ילביש ג'ורג' אורוול את מסקנותיו ממאבקו של הקומוניזם הבין-לאומי על נפשותיהם של אנשי השמאל במשל המפורסם שלו חוות החיות. ועם זאת, את החומרים והלקחים המרים על החזירים והחמורים הוא למד בחודשי שהותו בברצלונה. לאחר קריסת הקומוניזם זכתה ה"מחווה" למעמד הראוי לה ככתב עדות מרשים על אירוע מכונן מאין כמוהו בתולדות המאה העשרים.

ג'ורג' אורוול (אריק ארתור בלייר, 1903–1950), מגדולי סופריה של אנגליה במאה העשרים, איש שמאל שביקר בחריפות את התנהלותו של הקומוניזם הבין-לאומי, כתב על עווניים וסבלם של החיים בשולי החברה והצליף בחן ובשובבות בכמה מאבני היסוד של המסורת ואורח החיים הבריטי. מספריו: דפוק בפאריס ובלונדון (כנרת זמורה ביתן, 2010); חוות החיות (עם עובד, 2001); 1984 (עם עובד, 1971).