להזיז משאית במילים : על כוחן של מילים - אלה שנאמרות ואלה שלא

נְסִיעָה שֶׁלָּנוּ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר יֵשׁ כַּעֲשָׂרִים דַּקּוֹת הֲלִיכָה, וּבִמְכוֹנִית -

נְסִיעָה שֶׁל כַּמָּה דַּקּוֹת. לִפְעָמִים בַּבֹּקֶר, אַתֶּם בֶּטַח יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה,

כְּשֶׁכֻּלָּם מְמַהֲרִים לְהַגִּיעַ בִּזְמַן לְבֵית הַסֵּפֶר, לֹא מַסְפִּיקִים לָלֶכֶת בָּרֶגֶל

וְצָרִיךְ לִנְסֹעַ בִּמְכוֹנִית.

הַנְּסִיעָה יַחַד הִיא הִזְדַּמְּנוּת לְדַבֵּר וְלִשְׁמֹעַ מָה קוֹרֶה בַּלִּמּוּדִים וְעִם

הַחֲבֵרִים. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַסִּפּוּרִים יָפִים וּמְעַנְיְנִים, אֲבָל קוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ סִפּוּרִים

עַל מְרִיבוֹת וּבַרְגָּזִים: מִי לָקַח קְלָפִים לֹא שֶׁלּוֹ? מִי רָמָה בַּמִּשְׂחָק?

וְאֵיזוֹ יַלְדָּה כָּל הַזְּמַן מַפְרִיעָה? אֵלֶּה סִפּוּרִים פָּחוֹת נְעִימִים וְהֶם מַשְׂאִירִים

אֲוִירָה לֹא טוֹבָה.

יוֹם אֶחָד הֶחְלַטְנוּ שֶׁאֶצְלֵנוּ בִּמְכוֹנִית, וּבְעֶצֶם גַּם בַּבַּיִת, נִשְׁתַּדֵּל לֹא לְדַבֵּר

דִּבּוּרִים לֹא טוֹבִים, לֹא לְהַעְלִיב וְלֹא לִזְלֹזֵל. וְגַם נִשְׁתַּדֵּל לְהִסְתַּכֵּל בְּאֶחָד

בְּעַיִן טוֹבָה, לֹא לְקַנֵּא וְלֹא לְהַעְבִיר בִּקֹּרֶת.

בְּסֵפֶר זֶה שְׁמוֹנָה-עָשָׂר סִפּוּרִים עַל הַכֹּחַ הַטָּמוּן בְּמִלָּה טוֹבָה. הַסִּפּוּרִים

מְזַמְּנִים לִילָדִים דִּבּוּר רָגוּעַ וּמְחַדְּדִים אֶת הִתְיַחֲסוּתָם אֶל הָאַחֵר.

זֶהוּ סֵפֶר רִאשׁוֹן בְּסִדְרַת 'דִּבּוּר טוֹב' הַמֻּתְאֶמֶת בִּמְיֻחָד לִילָדִים הָעוֹשִׂים

אֶת צַעֲדָם הָרִאשׁוֹן בְּעוֹלָם הַקְּרִיאָה.

בְּעִדָּן שֶׁבּוֹ אָנוּ מַרְבִּים בְּשִׁמּוּשׁ בְּמִלִּים, הֵן בְּעַל-פֶּה וְהֵן בִּשְׁלִיחַת מְסָרִים

בְּאֶמְצָעוּת הַמְּדִיאוֹת הַשּׁוֹנוֹת, אָנוּ מְבַקְּשִׁים לְהַשְׁמִיעַ דִּבּוּר מִסּוּג חָדָשׁ.

'דִּבּוּר טוֹב' הוּא שִׂיחַ לְקִדּוּם הַסַּבְלָנוּת וְאַהֲבַת הַזּוּלָת, תּוֹךְ שׂוּמַת לֵב

לְמִלִּים שֶׁבָּהֶן אָנוּ בּוֹחֲרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, וּלְבַחֹן שֶׁל מִלִּים לְשַׁנּוֹת מְצִיאוּת.