גרגר אחד של ארז - ספור עם

"לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חַי בְּהֹדּוּ רָגָ´ה, שֶׁהָיָה שַׁלִּיט הָגוּן וְחָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ. כָּל תּוֹשָׁבֵי מַמְלַכְתּוֹ הָיוּ אִכָּרִים שֶׁעָבְדוּ אֶת הָאֲדָמָה וְגִדְּלוּ אֹרֶז. הָרָגָ´ה צִוָּה עֲלֵיהֶם לָתֵת לוֹ אֶת רֹב הַיְּבוּל שֶׁהִצְלִיחוּ לְגַדֵּל. "אֶשְׁמֹר אֶת הָאֹרֶז בְּמָקוֹם בָּטוּחַ," הִבְטִיחַ לָאִכָּרִים, "כָּךְ שֶׁבְּעֵת מַחְסוֹר יִהְיֶה לְכֻלָּם דֵּי אֹרֶז לְמַאֲכָל, וְאִישׁ לֹא יִרְעַב." שָׁנִים רַבּוֹת גָּדַל הָאֹרֶז לְמוֹפֵת. הָאִכָּרִים נָתְנוּ כִּמְעַט אֶת כָּל יְבוּלָם לָרָגָ´ה, וּמַחְסְנֵי הַמַּמְלָכָה הָיוּ מְלֵאִים תָּמִיד. וְאָז הִגִּיעָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת." כֵּיצַד יָכוֹל גַּרְגֵּר אֶחָד שֶׁל אֹרֶז לְשַׁנּוֹת אֶת גּוֹרָלוֹ שֶׁל שַׁלִּיט אַדִּיר כְּמוֹ הָרָגָ´ה וְשֶׁל בְּנֵי מַמְלַכְתּוֹ הָרְעֵבִים? עַל כָּךְ מְסֻפָּר בְּאַגָּדָה מֵהֹדּוּ הָרְחוֹקָה, שָׁם עָשְׂתָה נַעֲרַת כְּפָר נְבוֹנָה חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט וְלִמְּדָה אֶת הָרָגָ´ה שִׁעוּר בְּחָכְמָה וּבַהֲגִינוּת. דּמי הִיא מְאַיֶּרֶת וּמְסַפֶּרֶת אָמֵרִיקָנִית עֲטוּרַת פְּרָסִים. לִמּוּדֵי הַצִּיּוּר הֵבִיאוּ אוֹתָהּ לְהֹדּוּ, וְשָׁם נִשְׁבְּתָה בְּקִסְמָן שֶׁל אַגָּדוֹת הַמִּזְרָח, עַל חָכְמָתָן הַפְּשׁוּטָה וְעַל הָאֱנוֹשִׁיּוּת הַטְּמוּנָה בָּהֶן. דֵּמִי הָפְכָה לְאַסְפָנִית שֶׁל סִפּוּרֵי עַם שֶׁזּוֹכִים לִלְבוּשׁ מַרְהִיב תַּחַת מִכְחוֹלָהּ, וּמְבִיאִים לַיְּלָדִים הַיּוֹם אֶת הַהוֹד וְהֶהָדָר שֶׁל מַמְלָכוֹת עַתִּיקוֹת וְתַרְבֻּיּוֹת מֻפְלָאוֹת.