להיות או לא להיות : המסע לשמירת הסביבה של מדינת ישראל...

תנופת הבנייה, הפיתוח והתיעוש של מדינת ישראל הצעירה הייתה מדהימה. עשרות ערים חדשות הוקמו, מאות מפעלי תעשייה נבנו ואלפי קילומטרים של כבישים נסללו. צריכת החשמל הגואה דרשה הוספת תחנות כוח, בחקלאות הגבירו את הדישונים והריסוסים כדי להגדיל יבולים, תנועת האוניות והמטוסים זינקה במאות אחוזים.

רק גורם אחד לא עלה באותם ימים על סדר היום ונעדר לחלוטין מחדרי הדיונים. לא היה לו אז אפילו שם. היום קוראים לו "הסביבה", וכולם מדברים על "איכות הסביבה".

הספר שוזר את קורות בנייתו של המערך הלאומי לשמירת הסביבה, ממחלקה קטנה במרתף ירושלמי מוצף, עד שהפך למשרד ממשלתי. בתוך סיפורו האישי של המחבר - מהילדות בירושלים הנצורה, דרך הימים הראשונים של קיבוץ נחל-עוז, הוועידות הבינלאומיות שבישרו שינוי, הקמת המשרד לאיכות הסביבה והפיטורים המכוערים בוקר בהיר אחד. הקמת החוג הראשון ללימודי הסביבה והמעורבות במיזמים המתקדמים ששינו את פני המדינה.

"להיות או לא להיות" הוא מסע בסביבה הישראלית. הוא מתאר את המלחמות נגד המנכ"לים הכי מקושרים והמפעלים הכי עשירים, על זיהום האוויר והנחלים, החופים ומי הים. המאבקים על כביש חוצה ישראל ועל נתב"ג 2000; הכנסת הפחם לתחנת הכוח והמעבר לשימוש בגז טבעי; התקוות הסולאריות והמיתוסים הסלולריים; וגם המימן כדלק העתיד.

לסיום מעלה המחבר את השאלה האירונית: האם ייתכן שהצלחנו מדי? האם המאבק ההכרחי על העולם שנשאיר אחרינו לילדינו הפך כלי משחק בידי עסקים ציניים ואזרחים אנוכיים, שמצליחים לעכב ולמנוע הקמתם של פרויקטים חיוניים?

פרופ' אורי מרינוב הקים וניהל את "השירות לשמירת איכות הסביבה", הקים והיה המנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה, כיהן כראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, מלמד כיום "בבית הספר לקיימות" במרכז הבינתחומי הרצליה, ומשמש יועץ סביבה בארץ ובעולם.