מקוואות טהרה בתקופת הבית השני ובתקופות המשנה ותלמוד

מקווה הטהרה הוא מתקן מים שהומצא ושוככל בימי הבית השני, אי-שם במחצית המאה השנייה לפסה"נ. מאז ועד לעת הזאת הוא ממשיך לשמש כשירותם של יהודים שומרי מצוות, כמתקן להיטהרות פולחנית. ראשיתו של המקווה הוא אפוא כימי תור הזהב של העיר ירושלים, עיר המקדש והעלייה לרגל.

מקווה הטהרה הוא מתקן מים מעשה ידי אדם, אך כזה הבנוי על-פי כללים אדריכליים מסוימים, היוצרים מתקן שאיסוף מימיו שונה במידה רבה מזה של איסוף מים המצויים במתקנים ביתיים שגרתיים. חז"ל קבעו בעת ההיא כי עצם העובדה שהמקווה ומימיו מקיימים את כל הכללים שנקבעו, היא העומדת בבסיס כוח הטיהור שהוענק להם.

כלפר הזה מתואר ונדון הפרק הראשון בתולדות קיומו של מקווה הטהרה, מאז ראשיתו בתקופה החשמונאית, דרך התקופה ההרודיאנית ותקופת המשנה ועד מעבר ללהי תקופת התלמוד, כלומר בפרק הזמן שבין המאה השנייה לפסה"נ ועד המאה השביעית לסה"נ. מקווה הטהרה הוא לפי שעה הממצא האדריכלי הניית המובהק המסייע בזיהוי אתר עתיק כמקום שישבו בו יהודים.

המחבר משתף את הקוראים עם הלבטים שהיו לו עם שאלת ההגדרה של המתקן, ומה מן הממצא הארכאולוגי הם אמנם המקוואות הנזכרים בספרות חז"ל, ומה אינם כאלה. מאחר שהנושא הזה - מקווה הטהרה - לא נדון במחקר הארכאולוגי קודם לכן, הרי מחקר זה הוא מבחינות רבות פורץ דרך. מעידים על כך מחקרי המשך ותגליות רבות שנעשו בעקבותיו בנושא זה בדור האחרון.

הארכאולוג רוני רייך חופר וחוקר את עתיקותיה של ירושלים כבר למעלה מארבעים שנה, מאז שהיה חבר צוות במשלחת החפירות בראשותו של פרופ' נחמן אביגד שחפרה ברובע היהודי בירושלים. שם הבחין במתקני המים הסדורים והמטויחים שנחשפו במספר ניכר, לחקר סוג זה של מתקנים, אותם הגדיר ראשונה כמקוואות טהרה, הקדיש את עבודת הדוקטורט שלו, והיא העומדת בבסיס הספר הזה. רוני רייך היה איש צוות ברשות העתיקות וחפר באתרים נוספים בירושלים. מחקרו וחפירותיו בעיר דוד סוכמו בספר שיצא ביד יצחק בן-צבי יחד עם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

רוני רייך הוא מנג האוניברסיטה העברית בירושלים, שבה גם כתב את עבודת הדוקטורט שלו. מאז שנת 1995 הוא משמש כפרופסור לארכאולוגיה קלאסית באוניברסיטת חיפה. בשנת 2000 הוענק לו פרס ירושלים לארכאולוגיה.