הג'יהאד של סאדאת

ספר זה הוא פרי מחקר של שבע שנים. המחבר מעלה בו את הסיבות האמיתיות, לדעתו, שגרמו להפתעת צה"ל בשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים. סיבות שבעלי העניין, שהיו מעורבים בכישלון הגדול נמנעו מלחקור ולחשוף; בדיוק כפי שקבע המחזאי היווני איסכילוס, חמש מאות שנים לפני הספרה, שהמלחמה, הנפגע הראשון היא האמת".

גדולתו של אנואר אל-סאדאת הייתה בכך שלא ברח מן האמת של תבוסת הצבא המצרי ב"מלחמת ששת הימים" ב-1967. הבורחים מאימת הכשל הישראלי, שהיה לפני "מלחמת יום הכיפורים" ובמהלכה, היו מפקדי צה"ל ומנהיגי המדינה.

המודיעין הישראלי "למד" את אישיותו של אנואר אל-סאדאת, בסיועו הישיר של סאדאת עצמו, שהוא אנאלפבית מדיני ואימפוטנט צבאי. אלא שבדיעבד, סאדאת התגלה כאינטלקטואל מדיני ואסטרטג צבאי, שהרחיק ראות 7000 שנים לאחור, והישיר מבט קדימה אל הנצח ההיסטורי.

ההפתעה המצרית בפתיחת המלחמה ביום כיפור הושגה תודות לעבודה מתחכמת ומתואמת של המודיעין המצרי, בניצוחו של נשיא מצרים. סאדאת הלביש את נאמנו כבן לו, הד"ר אשרף מרואן, ב"חליפת ריגול" ישראלית מפוארת, ויוצר אצל המודיעין הישראלי את האשליה שיש להם "אלי כהן" חדש. זוהי למעשה הקונספציה האמיתית (משהום אלסאדאת) של הנשיא המצרי.

בספר מציג המחבר לציבור את מנהיג מצרים, אנואר אל-סאדאת, שלא הכרנו - את פרעה המוסלמי הראשון. במסגרת התחבולות של טרום מלחמתו, בחר סאדאת לשלב "ישן" עם "חדש". לכן המודיעין הישראלי לא ידע לקרוא אותו. הוא התחיל את המלחמה כחליף אסלאמי וסיים אותה כפרעה מודרני. הניסיון ההיסטורי לימד את סאדאת הפרעוני, שהפנט של "עשר המכות" שנחתו על מצרים העתיקה, הוא פטנט מצרי, ולא חייב להיות חד-כיווני, שהרי משה הנביא גדל במצרים כנסיך פרעוני.