זכרונות נווה צדק

זהו ספר על ילדות ונעורים בשכונת נווה צדק של תל אביב, החל

משנות החמישים וכלה בשנות השבעים. אנשים ממגוון ארצות -

שונים בשפתם, מנהגיהם ומאכליהם - חיים בה יחדיו בשכנות נפלאה.

הספר מחיה את השכונה אשר בניניה היו חלק חשוב מעושרה הרוחני

של תל אביב, ונהרסו במהלך השנים או נעלמו עם הזמן.

אלו הם חוויותיהם של ילדים בזמן הפיכתם לנערים. ילדים שחוו חיים

מעניינים, חיים של עשייה, מרגע השכמתם בבוקר ועד לכתם לישון,

כל יום ויום מחדש. הספר מתאר את זיכרונותיו של אחד מילדי השכונה.

אלו חיים ללא טלוויזיות, ללא כסף לאוטובוס או לכרטיס קולנוע, עם

עגלות קרח וטיפוסים צבעוניים. ילדי שנות האלפיים יתקשו להבין

אורח חיים זה. אופניים נחשבו למותרות. למרות כל זאת, ילדי

השכונה ומשפחותיהם חיו באושר ובשמחה, הסתפקו במועט ולא

חסר להם דבר.

אלו היו החיים המעניינים של פעם, במלוא יופים, מיוחדותם

ושקיפותם. זו שכונת נווה צדק של פעם, מקום משכנם של אנשים

פשוטים שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם. אך כל פינה ופינה

בשכונה הצטיינה בעושר תרבותי ורוחני, ובעיקר ברוח השכנות טובה.

אחווה ורעות מילאו את סמטאותיה.

איורים יפים של השכונה הוותיקה, מעשי ידיו של המחבר, שזורים

לאורך הספר ומשלימים את שפתו העשירה והצבעונית, כדי להעניק

לנו תמונה אותנטית של השכונה הוותיקה.

זו נווה צדק, נוף ילדותו ופנינת חייו של מחבר הספר. זו נווה צדק,

תבנית חייו וראשית מאוייו. הוא חוזר אליה דרך זיכרונותיו, באהבה אין

קץ ובגעגועים בלי די.