הנתיב להתמרה עצמית

אווה פיירקוס הוספה למעקב אווה פִיֵירָקוֹס נולדה בווינה ב-1915, בתו של הסופר הידוע יעקב וסרמן. היא גדלה בקרב העילית האינטלקטואלית של וינה; בעלה הראשון היה בנו של סופר מפורסם נוסף, הרמן ברוך. אווה, אישה נבונה וחברותית, אהבה לרקוד ולעשות סקי; מאוחר יותר הפכה למדריכת ריקוד. הדבר האחרון שהיתה מעלה בדעתה היה שתיבָּחר לשמש ככלי לתקשורת רוחנית. אווה הצליחה לעזוב את אוסטריה לפני עליית הנאצים לשלטון. היא קיבלה ויזה לארצות הברית ועברה לגור בניו־יורק. אולם, היה זה בשוויץ, בה חיה זמן מה, שכישרונה כמדיום החל להתגלות בצורה של כתיבה אוטומטית. באמצעות שעות ארוכות של מדיטציה, שינוי התזונה ועריכת התחייבות להשתמש בכישרונה אך ורק למען עזרה לאנשים - וגם לקיחת הסיכון שבאובדן חבריה, שחשבו שהיא מאבדת את בינתה - הצליחה לבסוף להפוך לערוץ טהור, כך שישות רוחית בעלת חכמה נעלה כמו המדריך היתה מסוגלת להתבטא דרכה ולהציע לנו את המתנה של תורתו. כשאווה חזרה לארצות הברית, התקבצה סביבה קבוצה קטנה. היא נתנה "פגישות מדריך" אישיות, ופעמיים בחודש העבירה הרצאה או פגישת שאלות־ותשובות. היא היתה אישה קטנה בעלת שיער כהה, עיניים כהות זוהרות וגוף של רקדנית. בדרך כלל שזופה, היא היתה בריאה מאוד למראה, והיתה לה יכולת נפלאה ליהנות. כשג'ון פיירקוס, פסיכיאטר רייכיאני ושותף לייסוד שיטת הביואנרגטיקה פגש בה, המפגש העשיר הן את עבודתו שלו והן את עבודתה של אווה. נישואיהם, בנוסף לגרימת אושר אישי, עזרו לג'ון להפוך את שיטת הביואנרגטיקה שלו ל"אנרגטיקה של הליבּה" [core energetics], על ידי הכללת תורתו של המדריך בשיטה. מצד שני, הוספת המרכיב האנרגטי לתרגול המעשי של נתיב־ההתמרה תרמה ליעילותו. יותר ויותר אנשים נמשכו לתורתו של המדריך, ואז נמצא בית לנתיב־ההתמרה באחד העמקים המבודדים של הרי הקטסקילס בצפון מדינת ניו־יורק, מקום שבו עבודת התמרה מעמיקה יכולה היתה להיעשות בקרב היופי והשלווה של הטבע. ב-1972, נתיב ההתמרה הפך לעמותה לימודית שלא למטרות רווח. אווה נפטרה ב-1979, בהותירה לנו ירושה עשירה של חומר מתוקשר. בנוסף ל-258 ההרצאות המתוות את נתיב ההתמרה, קיימות מאות פגישות מוקלטות של שאלות־ותשובות והתייעצויות אישיות עם המדריך. פסיכולוגיה רוחנית. "הנתיב להתמרה-עצמית" הוא הספר הראשון מבין ארבעה שנערכו עד כה מתוך החומר המתוקשר של 'המדריך' – מורה רוח מהממדים הלא-נראים שלא מזדהה בשם אך הפך להיות מוכר בכינוי זה. החומר כולל כ-260 שיחות על המציאות הפסיכולוגית והרוחנית של האדם ופוטנציאל ההתפתחות שלה, והועבר במשך למעלה מ20- שנה על ידי המתקשרת אווה פיירקוס. תורתו של המדריך, שנודעה בשם "נתיב ההתמרה" – The Pathwork, מתווה נתיב שלם לשינוי עצמי ולהגשמה עצמית רוחנית. זהו נתיב רוחני של טיהור-עצמי והתמרה בכל רמות התודעה. הוא כולל הבנה עמוקה ומדויקת של ההיבטים השליליים שבאישיות, פרי האמונות המבולבלות והסותרות שהודחקו, וייחודו בתהליך שמאפשר לפגוש היבטים אלה ולכוון אותם מחדש על פי תפיסת העצמי הגבוה. בניגוד לפילוסופיות אידיאליסטיות רבות, "נתיב ההתמרה", כדרך פסיכולוגית רוחנית מקיפה, מתייצב מול השדים שלנו כמו מול המלאכים שלנו; מול רגשותינו האנושיים ומניעי האגו המסולפים שלנו כמו מול עוצמתנו השמימית. הוא מציע כלים שבאמצעותם אנו יכולים לקבל את עצמנו כפי שאנו, ומשם ללכת אל מעבר לעצמי הנמוך וליצירות ההרסניות שלנו, אשר חוסמים את התפתחותנו האישית והרוחנית. "נתיב ההתמרה" מציע דרך מעשית, מפורטת ומדויקת להגשים את זהותנו היצירתית העמוקה ביותר. תחת ראשי פרקים כמו, "דימוי העצמי האידיאלי", "משמעות הרוע וההתעלות מעליו", "צמיחה רגשית ותפקידה", "צרכים אמיתיים ומדומים", ו-"המשמעות הרוחנית של משברים", ספר זה מאחד תובנות פסיכולוגיות נדירות עם חזון מלא השראה של הפוטנציאל האנושי, והוא השפיע עמוקות על מנהיגים רבים של העידן החדש. מומלץ בחום לעבודה פנימית מעמיקה. "מתנת "נתיב ההתמרה" של אווה פיירקוס ליוותה אותי במשך למעלה מ20- שנה. זהו התרגול הרוחני העמוק והיעיל ביותר שמצאתי, והוא עזר לי להגשים את חלומותיי. בכל פעם שאני קוראת בו, אני נדהמת מהעומק ומההיקף של החכמה והאהבה שהוא מלמד. זוהי דרך מעשית לאמת שתשנה את חייכם." – ברברה אן-ברנן, מרפאה אנרגטית ורואה רוחית, מחברת "ידי אור – מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי ". "הייתי מציעה לקרוא ספר זה מתוך הנכונות להשקיע בהטמעה של דברי 'המדריך'. זו אינה קריאה 'קלה', אך זו בוודאי קריאה שמשרה אור. אני מוצאת שיש התאמה מלאה בין שיעורים אלה לבין הוראותיו של "עמנואל". איזו מתנה מופלאה לעולם מופלא." – פט רודגסט, מתקשרת ומחברת "ספרו של עמנואל – מדריך לחיים נינוחים ביקום". אווה פיירקוס הוספה למעקב אווה פִיֵירָקוֹס נולדה בווינה ב-1915, בתו של הסופר הידוע יעקב וסרמן. היא גדלה בקרב העילית האינטלקטואלית של וינה; בעלה הראשון היה בנו של סופר מפורסם נוסף, הרמן ברוך. אווה, אישה נבונה וחברותית, אהבה לרקוד ולעשות סקי; מאוחר יותר הפכה למדריכת ריקוד. הדבר האחרון שהיתה מעלה בדעתה היה שתיבָּחר לשמש ככלי לתקשורת רוחנית. אווה הצליחה לעזוב את אוסטריה לפני עליית הנאצים לשלטון. היא קיבלה ויזה לארצות הברית ועברה לגור בניו־יורק. אולם, היה זה בשוויץ, בה חיה זמן מה, שכישרונה כמדיום החל להתגלות בצורה של כתיבה אוטומטית. באמצעות שעות ארוכות של מדיטציה, שינוי התזונה ועריכת התחייבות להשתמש בכישרונה אך ורק למען עזרה לאנשים - וגם לקיחת הסיכון שבאובדן חבריה, שחשבו שהיא מאבדת את בינתה - הצליחה לבסוף להפוך לערוץ טהור, כך שישות רוחית בעלת חכמה נעלה כמו המדריך היתה מסוגלת להתבטא דרכה ולהציע לנו את המתנה של תורתו. כשאווה חזרה לארצות הברית, התקבצה סביבה קבוצה קטנה. היא נתנה "פגישות מדריך" אישיות, ופעמיים בחודש העבירה הרצאה או פגישת שאלות־ותשובות. היא היתה אישה קטנה בעלת שיער כהה, עיניים כהות זוהרות וגוף של רקדנית. בדרך כלל שזופה, היא היתה בריאה מאוד למראה, והיתה לה יכולת נפלאה ליהנות. כשג'ון פיירקוס, פסיכיאטר רייכיאני ושותף לייסוד שיטת הביואנרגטיקה פגש בה, המפגש העשיר הן את עבודתו שלו והן את עבודתה של אווה. נישואיהם, בנוסף לגרימת אושר אישי, עזרו לג'ון להפוך את שיטת הביואנרגטיקה שלו ל"אנרגטיקה של הליבּה" [core energetics], על ידי הכללת תורתו של המדריך בשיטה. מצד שני, הוספת המרכיב האנרגטי לתרגול המעשי של נתיב־ההתמרה תרמה ליעילותו. יותר ויותר אנשים נמשכו לתורתו של המדריך, ואז נמצא בית לנתיב־ההתמרה באחד העמקים המבודדים של הרי הקטסקילס בצפון מדינת ניו־יורק, מקום שבו עבודת התמרה מעמיקה יכולה היתה להיעשות בקרב היופי והשלווה של הטבע. ב-1972, נתיב ההתמרה הפך לעמותה לימודית שלא למטרות רווח. אווה נפטרה ב-1979, בהותירה לנו ירושה עשירה של חומר מתוקשר. בנוסף ל-258 ההרצאות המתוות את נתיב ההתמרה, קיימות מאות פגישות מוקלטות של שאלות־ותשובות והתייעצויות אישיות עם המדריך.