מי התהום והאדם : תצפיות שדה ומסקנות תפעוליות

מי תהום מהווים משאב מפתח של החברה האנושית. משחר ההיסטוריה למד האדם לחפור בארות, ולהגיע בעזרתן לאספקת מים אף באזורים המרוחקים ממים עיליים. כגון אגמים, נהרות או מעיינות. שימוש זה של האדם במי תהום היה ממותן, והמשאב לא ניזוק. עם רתימת המנוע למכונות הקידוח ולמשאבות המעלות מים מבארות עמוקות עורערה מערכת מי תהום, תחילה בנקודות בודדות ובימינו באזורים שלמים. לניצול היתר של מי תהום התוסף מיפגע חמור עוד יותר - זיהום על ידי פעילות האדם. גם מפגע זה היה בתחילתו נקודתי, אך הוא הולך ולובש כיום ממדים עצומים. ממצב שבו יכול האדם להסתמך על מי התהום, אנו מתקרבים למצב שבו המשאב החיוני נתון באיום וזמינותו הולכת ומצטמצמת. האם זו גזירה משמים? ואולי יש רפואה למכה? כדי להעניק תשובה לבעיות אלה, ראוי להכיר את מערכת מי התהום עצמה. כל הנותן דעתו לתחום זה מוקסם מיפי המערכות הטבעיות ונהנה מדרכי הפעולה של המחקר המדעי. הספר שלפנינו מציג את עולם מי התהום דרך ניתוח של תצפיות, הסקת מסקנות, בניית תיאוריות ובדיקתן לאור תצפיות נוספות עד להסקת המסקנות התפעוליות. פרופ׳ עמנואל מזור עוסק בחקר מי התהום תוך צפייה ברשימה ארוכה של תכונותיהם הניתנות למדידה בשדה ובמעבדה. מחקריו מקיפים מערכות מי תהום באזורים שונים של ישראל ובארצות רבות נוספות.