הדרך לוונציה

הוא ספר שבמרכזו עולם האמנות הישראלי, על סמליו וגיבוריו, מחוזות תשוקותיהם ועוצמת תסכוליהם. רומן רחב יריעה זה בנוי מפרקים, הנאספים אט-אט ונארגים לסיפור אחד.כל פרק מסופר מבעד עיניה של גיבורה אחרת: אספנית, אוצרת, חובבת אמנות, גלריסטית, אסיסטנטית, בת זוג של אמן, מבקרת אמנות ושתי אמניות היוצרות כצמד. הסיפורים מצטברים לדיוקן רב פנים של עולם האמנות הישראלי, דרכו נפרסת הזירה שבה מתנהלת האמנות הישראלית, לאורך מאה שנים, החל מ-1919. בהדרגה הסיפורים מתחברים, קרעי עלילה משלימים זה את זה, דמויות מרכזיות בפרק אחד שבות ומופיעות כגיבורי משנה בפרק אחר, ועולם האמנות הולך ונחשף, משיל מעליו עוד קליפה ועוד מיסוך. עלילת הספר מתרחשת בין ירושלים, חיפה ותל אביב, בעוד ונציה חוזרת ומבליחה, הן כעיר עצמה והן כמשל: הביאנלה לאמנות בוונציה כסמל למשאת נפש מקצועית, העיר כסמל ליופי שהעין הישראלית רק יכולה לכמוה אליו, ושקיעתה של העיר כסמל למופרכות הן של ההצלחה והן של הכמיהה. הדרכים כולן מובילות לוונציה, אבל מי שמגיע לוונציה מגיע בדרך-לא-דרך, מערער על המסלול המקובל של הצלחה והעדפות טעם שגורות. הספר מציג את עולם האמנות ואת השאיפה הנואשת של שחקניו להכרה, להצלחה ולאהבה. היא אוצרת, מבקרת אמנות ומרצה לאמנות. עד מאי 2023 שימשה אוצרת אמנות עכשווית במוזיאון תל אביב לאמנות. לפני כן הייתה אוצרת ראשית של מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת הגלריה לאמנות של בצלאל בתל אביב, אוצרת הגלריה לאמנות של אוניברסיטת חיפה. החל משנות התשעים הייתה אוצרת עצמאית, ואצרה תערוכה בחללי תצוגה שונים. מאמצע שנות השמונים ועד 2010, כתבה בקביעות ביקורת אמנות בעיתונים "חדשות", "מעריב", "העיר" ו"ידיעות אחרונות", בכתבי עת שונים, וכן בבלוג שלה "ה צ וֹ פָ ה". לימדה אמנות באוניברסיטת חיפה, בבצלאל, במדרשה לאמנות, במנשר ובמסגרות שונות נוספות. פרסמה מאמרים רבים על אמנות ישראלית ובינלאומית. ב-2005 פורסם ספר העיון "אמנות עכשווית אני מדברת אליכם", המהווה עד היום בסיס ללימודי אמנות עכשווית.