סטרווינסקי : שוצף כנהר

יש אומרים כי עם ביצוע הבלט של סטרווינסקי 'פולחן האביב' בשנת 1913 החלה המאה העשרים במוזיקה. ואכן מקצביו החריפים, משקליו המתחלפים ותִזמורו המגוּון בישרו את תחילתו של עידן מוזיקלי חדש.המעקב אחר יצירתו של איגור סטרווינסקי כמוהו כמסע דרך צמתים בולטים בתולדות המוזיקה של המאה העשרים: מוזיקה רוסית לאומית, האוונגרד הבוטה סביב שנות מלחמת העולם הראשונה, הניאו־קלסיציזם בגילוייו השונים למן שנות העשרים עד החמישים של המאה העשרים, החזרה אל המוזיקה של העבר והפנייה אל הסֶריאליזם. למרות ריבוי סגנוני זה, חותמו האישי של סטרווינסקי ניכר בכל יצירותיו, יהא סגנונן אשר יהא.צבי צרי מוביל את הקורא דרך 89 שנות חייו של המלחין כאילו היינו נוכחים באירועי המקום והזמן. אנו שומעים את סטרווינסקי משוחח לא רק עם בני משפחתו, אלא גם עם מלחינים כמו דביסי, ארנולד שנברג, הינדמית, פייר בולז, אהרון קופלנד ואחרים, ועם משוררים וסופרים כגון ו"ה אודן, דילן תומס, אלדוס האקסלי ותומס מאן. אנו משתתפים עמו בחייו, בהתלבטויותיו ובהחלטותיו ומתוודעים על דרך הסיפור ליצירותיו, למקורותיהן ולגלגוליהן.ספר זה הוא שער כניסה ליצירתו של סטרווינסקי, שלא רק יעורר עניין בקרב קהל קוראים נרחב, אלא אף ישמש להם מדריך בבואם להאזין למוזיקה שלו.