אבשה ואני

"אבשה, זו מאדאם פָבֶּרְט, אימא של דָמִיאָן.אתה ודאי זוכר."הם פסעו יחדיו בכל יום לבית הספר. בקיץ זה לצד זה ובחורף זה בתוך זה. המצפן היחיד שהוביל את חברותם היה אמת של תום הילדות. עד לאותה פרידה, שנמשכה שלושים שנה. שיחת טלפון אחת הביאה לסיומו של נתק ארוך שנים זה. הוא לא נזקק ליותר ממשפט קצר ולקוני כדי לקחת פסק זמן מחייו, לנסוע לפגוש את חברו ולצאת למסע לגילוי עצמו.מה היה בחברות הזו ששיחת טלפון אחת הצליחה להחיותה כאילו לא חלפו עשורים של שתיקה? ומה נותר מהילד דמיאן, עורך דין מצליח ואיש משפחה, שקושר אותו כתמול שלשום לחברו אבשלום, פסיכו-אנליטיקן ומרצה באוניברסיטה?ביד אמן טווה הסופר עלילה המתרחשת על פני משולש הערים טולוז, גרנובל ופריז ונישאת על התרבות, הצבעים, הריחות והטעמים הייחודיים למקום. מאפשר הצצה לאופן שבו מתמודדים אדם ומשפחתו עם מחלת המאניה-דפרסיה, וחושף את גבולותיה של נפש חצויה הנתונה בסוד ובמאבק פנימי באהבה.  עלה לארץ מצרפת בגיל 15 ובגר כילד חוץ בקיבוץ בדרום הארץ.