
שולה מודן
ראשיתו של הסיפור-משחק בנסיעה רחוקה. ילד קטן מבקש כל פעם: "בואי נשחק". אז שחקנו, ועוד פעם שחקנו, כדרכם של ילדים. האצבעות הפכו לשחקנים שהציגו את הסיפור: פעם אני מציגה עם היד שלי, ופעם אני מציגה עם היד שלו. כל פעם חפשנו שוב את גברת זרת. האצבעות חפשו למעלה, התכופפו כלפי מטה או נעו לצדדים, ואמרו "לא, לא, לא." אז אולי אתם יודעים איפה גברת זרת?
נושאים
שנת הוצאה
2001
מספר עמודים
20
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-2 מקומות
ספרים דומים
היה הראשון לכתוב ביקורת

מרק הורנשטיין