משני עברי החומה

" 'אני לא שומעת את קולך, ילד', צעקתי, התחננתי אליך דרך שפופרת הטלפון הדביקה מיד אחרי שהגעתי הנה. זה היה כשכבר הפסקת לענות לי אבל עוד לא טרקת את הטלפון."אם אסירה ובנה מגוללים את סיפורם משני עברי חומת הכלא. האם, סמדר, הפכה בעל כורחה לבלדרית סמים בשליחות אביה. היא משלמת מחיר נורא של מאסר, פירוק המשפחה וניתוק מבנה היחיד שהיה מרכז עולמה. במקביל לקורותיה מובא סיפור התבגרותו בטרם עת של בנה אורן, שננטש על ידה בפתאומיות בגיל שמונה, עם מאסרה, ונאבק על איחוי מחודש של שברי עולמו.סמדר כותבת לבנה מכתבים שאינה שולחת.אורן כותב יומן שאינו מראה לאיש.אתם, הקוראים, תרכיבו את הפאזל לתמונת עולם חד-פעמית ונוקבת.מסמך מרתק החושף טפח מעולמן של אסירות ובני משפחותיהן.עמלה עינת הגיעה אל העולם שמעבר לחומות בעקבות בנה הקרימינולוג, ד"ר תומר עינת שכתב את הספר שפה אסורה: החיים והמילים בין כתלי הכלא (שוקן,2005 ). לפני מספר שנים פרסמו יחד את הספר כתב אישום, ליקויי למידה, נשירה ועבריינות (הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, 2006), ובהמשך יצא ספרם המשותף קולות מהכלא - אנתולוגיה של יצירות אסירים (כרמל, 2009) . בשנים האחרונות ביקרה עמלה עינת באופן קבוע בכלא הנשים נווה תרצה, ערכה ראיונות אישיים והכירה מקרוב את עולמן של האסירות."עלילת הספר נעה במעגלים חוזרים מחיי הכלא אל החיים מחוץ לחומות, מרגעי ייאוש אינסופי, לרגעי תקווה מרגשים. הסופרת עמלה עינת משרטטת בכישרון, ברגישות ובאמינות יוצאת דופן את כאבי הכליאה של האם, את געגועיה העזים לבנה, את ייסורי המצפון המענים אותה ואת כוחה הנפשי הגובר על כל אלה ועוזר לה לשוב לחיים נורמטיביים עם שחרורה".(ד"ר גילה חן- קרימינולוגית, כתבה עם ד"ר תומר עינת את הספר כלא נשים - החצר האחורית של החברה הישראלית)עמלה עינת, סופרת ילדים ונוער, בעלת תואר דוקטור בחינוך.