בית הספר לטוב ולרע 2: עולם ללא נסיכים

משאלה - ברכה או קללה? היזהרו במשאלותיכם. סופי ואגתה חזרו מבית הספר לטוב ולרע לביתן שבכפר גבלדון, אך האם זהו סוף הסיפור? אִיום מרחף על הסוף האגדי שלו ציפו. בתקווה לגבור עליו ולהגיע אל הסוף הטוב הן שבות לבית הספר אך מגלות כי הכול בו השתנה. מכשפות ונסיכות, נבלים ונסיכים, אינם אויבים עוד. הפעם המחנות היריבים הם בנים ובנות. בראש בית  הספר לבנות עומדת המנהלת המניפולטיבית סאדר, הנחושה בדעתה שבנות צריכות לכתוב את הסוף הטוב של הסיפור שלהן ללא קשר לבנים. אגתה וסופי מנסות לתפוס את העט המסַפר שיאפשר להן לכתוב את הסוף הטוב, אך הבנים עומדים בדרכן.הוא רב מכר שני בטרילוגיה המצליחה . המחבר, , יצר סיפור פנטסטי רב קסם, רומנטיקה והומור הנקרא בשקיקה מתחילתו ועד סופו.  "כהרף עין סופי שלפה את הפקק ובלעה את השיקוי בלגימה קולנית אחת. טעם מר, חומצתי, התפוצץ בתוכה. כשתפסה בהלם את גרונה, שמעה את הבקבוקון מתנפץ לרסיסים על הרצפה, ואת אגתה זועקת אליה...עור פניה נמתח בחוזקה, וכמו טיט דביק חם עטף מחדש את עצמותיה. שערה התעבה ונשאב ברעש אל תוך ראשה. כשהשיקוי המבחיל הציף את לִבה, סופי חשה שכל גופה מתנפח כמו בלון ממולא בטון. כתפיה המתרחבות מתחו את תלבושת בית הספר שלגופה וקרעו את תפריהם; זרועותיה תפחו, ולאורכן נמתחו ורידים כחולים; כפות רגליה התנפחו והתקמרו, בהונות רגליה הצמיחו שערות זעירות ושוקיה התעגלו כמו מלונים; היא התנודדה, איבדה שיווי משקל, וכרעה על ברכיה. ואז הציף אותה חום, חום גיהינומי, חורך ופולט עשן מבעד לכל נקבוביות העור, שורף כל רוך לאפר. בכל פעם שנדמה היה לה שהכול עבר, הכאב התפשט ביתר שאת, כל חלק בגופה נהרס ונבנה מחדש, עד שהיא התקפלה לכדור על הרצפה והתפללה שזה יהיה רק חלום; חלום שהיא תתעורר ממנו בתוך קבר ריק, ואִמהּ תיקח אותה בזרועותיה, תנגב את דמעותיה ותלחש לה שזאת הייתה בכלל טעות." מחבר הטרילוגיה , , אמריקני ממוצא הודי, מאמין באגדות אפילו יותר מילדי גָבַלדון, גיבורי סיפורו. הדמויות באגדות שָבו את לִבו עוד בתקופת לימודיו בהארווארד, שם כתב דוקטורט על מכשפות באגדות וסיים בהצטיינות יתרה. סוֹמֵן הוא גם תסריטאי, בוגר תכנית לקולנוע באוניברסיטת קולומביה, וסרטיו זכו בעשרות פרסים בפסטיבלים קולנועיים ברחבי העולם. הוא מעבד עכשיו את ספרו לסרט. אתם מוזמנים לבקר את סוֹמֵן באתר או בדף הספר